×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ויקרא ז׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ (ב) בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת⁠־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת⁠־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת⁠־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (ג) וְאֵ֥ת כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹא יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת⁠־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת⁠־הַקֶּֽרֶב׃ (ד) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת⁠־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת⁠־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל⁠־הַכָּבֵ֔ד עַל⁠־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ (ה) וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ אָשָׁ֖ם הֽוּא׃ (ו) כׇּל⁠־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ (ז) כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר⁠־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (ח) וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת⁠־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (ט) וְכׇל⁠־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכׇל⁠־נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל⁠־מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃ (י) וְכׇל⁠־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה⁠־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכׇל⁠־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃ (יא) {שלישי} וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יב) אִ֣ם עַל⁠־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶ֒נּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב׀ עַל⁠־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶןב׃ (יג) עַל⁠־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קׇרְבָּנ֑וֹ עַל⁠־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃ (יד) וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכׇּל⁠־קׇרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת⁠־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (טו) וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קׇרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא⁠־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד⁠־בֹּֽקֶר׃ (טז) וְאִם⁠־נֶ֣דֶר׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קׇרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת⁠־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃ (יז) וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ (יח) וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵ֠ל מִבְּשַׂר⁠־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃ (יט) וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר⁠־יִגַּ֤ע בְּכׇל⁠־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל⁠־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ (כ) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֔הי״י֔ וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ (כא) וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי⁠־תִגַּ֣ע בְּכׇל⁠־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכׇל⁠־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר⁠־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ (כב) ג וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל⁠־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ (כד) וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכׇל⁠־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃ (כה) כִּ֚י כׇּל⁠־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן⁠־הַבְּהֵמָ֔הד אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ (כו) וְכׇל⁠־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃ (כז) כׇּל⁠־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־תֹּאכַ֣ל כׇּל⁠־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ (כח) ה וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כט) דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהֹוָ֔הי״י֔ יָבִ֧יא אֶת⁠־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיהֹוָ֖הי״י֖ מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃ (ל) יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶת⁠־הַחֵ֤לֶב עַל⁠־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לא) וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת⁠־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ (לב) וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃ (לג) הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת⁠־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃ (לד) כִּי֩ אֶת⁠־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחׇק⁠־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (לה) זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑הי״י֑ בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לו) אֲשֶׁר֩ו צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מׇשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ (לז) זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ (לח) אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת⁠־קׇרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהֹוָ֖הי״י֖ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְאֵ֥ת כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו (״ואת״ בטעם מרכא)
• דפוסים וקורן=וְאֶת⁠־כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ (״ואת״ מוקפת בלי טעם)
• ב?!=וְאֵֽת⁠־כׇּל⁠־חֶלְבּ֖וֹ (״ואת״ בצירה וגעיה ומוקפת)
ב בַּשָּֽׁמֶן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו? ובדפוסים
• ל!=בַשָּֽׁמֶן (חסר דגש באות בי״ת)
ג ‹פפ› =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו; בכולם יש רווח של פרשה פתוחה, גם כאן וגם להלן בפסוק כ״ז (״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת⁠־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙...⁠״). בספרי תימן יש רווח של פרשה פתוחה כאן, אבל לא בספרי אשכנז וספרד. הרמב״ם ציין רק פרשה במילים ״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל״, אבל רק פעם אחת, למרות שיש שני פסוקים מהסוג הזה! לגבי הכתר עצמו ראו עופר, קאסוטו, עמ׳ 328-330; ובאריכות אצל פנקובר, עדות חדשה, 76-90. לפי רוב העדויות הייתה פרשה פתוחה בכתר בשני המקומות. אך ייתכן שהרווח כאן היה קטן והרמב״ם לא החשיב אותו לפרשה (פנקובר), או שהרמב״ם רשם את ״וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר אֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל״ וספר אותו רק פעם אחת בחישוב הסופי שלו (עופר).
ד מִ֨ן⁠־הַבְּהֵמָ֔ה =ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א
• ל,ל1=מִן⁠־הַ֨בְּהֵמָ֔ה (מקום המתיגה)
• ש=מִן⁠־הַבְּהֵמָ֔ה (אין מתיגה)
ה ‹פפ› =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו. בספרי אשכנז וספרד יש רווח של פרשה פתוחה כאן, אך לא בספרי תימן; וראו בהערה לעיל בפסוק כ״ב.
ו אֲשֶׁר֩ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בתלישא קטנה)
• דפוסים וקורן=אֲ֠שֶׁר (בתלישא גדולה או <אֲ֠שֶׁ֠ר> בטעם כפול)
E/ע
הערותNotes
(א) והנה הן ההלכות של קרבן האשם, הוא גם כן מן המשבח שבקדשים.⁠1 (ב) באזור שזובחים בו את העולה, זובחים את קרבן האשם, ודמו יטפטף על-המזבח לכל-ההקף סביב. (ג) וכל חלבו יוסר ממנו, האליה ואת-קרום החלב המכסה את הכרס. (ד) ושתי הכליות והחלב אשר עליהן אשר על-המעים, ואת-יותרת הכבד עם השתי הכליות יסיר אותן. (ה) וישרף הכהן זאת, באש על-המזבח, קרבן אל ה׳ ככה יהיה קרבן האשם. (ו) כל זכר מן הכהנים, יאכל אותו, במקום מקדש יאכל, כי הוא מן המשבח שבקדשים.⁠2 (ז) קרבן האשם כמו החטאת, הלכה אחידה להם, הכהן אשר תבקש הכפרה על-ידו בו, יהיה שלו. (ח) והכהן המקריב את עולה עבור איש, אזי עורה אחר הקרבתה, יהיה לו. (ט) וכל מתנה, ממה שתאפה בתנור או תעשה בקדרה או על-מחבת, הכהן המקריב אותה, תהיה לו. (י) וכל מתנה מערבת בשמן או יבשה, לכל בני אהרן תהיה, את היחיד בשוה לאחר. (יא) והנה הן ההלכות של זבח ההודאה על-טוב שלומם, אשר יקריב אותו לה׳. (יב) אם קרב אותו על-הבעת תודה, אזי שיקריב עמו חלות מצה, מבצק מערב בשמן, ורקיקים מצה משוחים בשמן, ושכבות סלת, בצורת חלות, מערבות בשמן. (יג) עם חלות לחם חמץ יקריב את קרבנו עם זבח הבעת תודה על-טוב שלומו. (יד) אזי שיקריב מזאת, ככר אחד מן כל קרבן הרמה, אל ה׳ לכהן אשר יזה מן דם ההודאה על-טוב שלומם, שלו יהיה. (טו) ובשר זבח הבעת תודה להודאה על-טוב שלומם, ביום קרבנו יאכל, לא ישאיר ממנו עד עלות השחר לפני-הנץ החמה. (טז) ואם היה זבח קרבנו נדר או התנדבות אזי שיאכל ביום הקרבתו אותו, וממחרת מה שנותר ממנו יאכל. (יז) והעודף מן בשר הזבח ביום השלישי, אזי שישרפו אותו באש. (יח) ואם נאכל אכילה מן בשר זבח ההודאה על-טוב שלומם, ביום השלישי, לא יהיה רצוי, והמקריב מטעמו לא ילקח בחשבון לו, אלא יהיה כדבר המעורר שאט נפש, ואיזה אדם אכל ממנו אזי העמיס על-כתפיו מטען כבד של אשמה. (יט) ובשר הקדשים, אם התקרב אל אחד מעניני הטמאה, אל-יאכל אלא ישרף באש, והטהור, ממנו, אל-יאכל זאת אלא טהור.⁠3 (כ) ואיזה אדם, אכל בשר מן זבח ההודאה על-טוב שלומם, אשר אל ה׳ כאשר טמאה עליו, ולכן יקטע אותו האדם מבין עמו. (כא) ואיזה אדם, לטף איזה דבר מן הטמאה, מטמאת אדם או מבהמה טמאה או דבר מן הרמש הטמא, ואכל מן בשר זבח ההודאה על-טוב שלומם, אשר אל ה׳ ולכן יקטע אותו האדם מן עמו. (כב) אחרי זאת דבר ה׳ אל משה, לאמר הלאה. (כג) פקד על-בני ישראל, באמירה, כל חלב בקר וצאן ועזים, לא תאכלו. (כד) וחלב של טהורה הבריאה אשר נתנבלה בעת שחיטתה כהלכה, ושל טהורה שאיננה בריאה כהלכה כפי-שנקבע לשבעים סוגי הטרפות, השתמשו בו לכל מלאכה, ואכילה לא תאכלו אותו.⁠4 (כה) ואם כל האוכל5 חלב, מן6 הבהמות אשר יקרב ממנה קרבן אל ה׳ יקטע אותו האדם מבין עמו. (כו) וכל דם, לא תאכלו בכל בתיכם, מן המעופפים והבהמות. (כז) איזה אדם, אכל קצת מן הדם, יקטע אותו האדם מבין עמו. (כח) אחרי זאת דבר ה׳ אל משה, לאמר הלאה. (כט) נאם אל בני ישראל ואמר להם, מקרב זבח ההודאה על-טוב שלומם, אל ה׳ הוא, אשר יבוא בקרבנו אל ה׳ מן הזבח על-טוב שלומו. (ל) שתי ידיו ישאו קרבנות ה׳ את החלב עם החזה יבוא בהם, אזי יוליך אותם נענועים, לפני ה׳. (לא) וישרף הכהן באש את החלב על-המזבח, ויהיה החזה לאהרן ובניו. (לב) והשוק הימני, תנו אותו תרומה לכהן, מן זבחי ההודאה על-טוב שלומכם. (לג) מקרב, את דם ההודאה על-טוב שלומם והחלב, שהוא מן בני אהרן, לו יהיה שוק הימני, חלק המגיע לו. (לד) כי את-חזה הנענוע ושוק המורם7 לקחתי אותו מן בני ישראל מן זבחי ההודאה על-טוב שלומם, ונתתי אותם לאהרן הכהן ובניו חק לעולמי עד מן בני-ישראל. (לה) זהו החלק המגיע לאהרן ובניו מן קרבנות ה׳ ביום קדם אותם לכהן לה׳. (לו) אשר צוה ה׳ בזה, כי יתנו אותן, ביום משיחתם, מן בני ישראל, חק לעולמי עד לדורותם. (לז) אלו הן ההלכות של העולה והמתנה והחטאת והאשם וההשתלמות וזבח ההודאה על-טוב שלומם. (לח) אשר צוה ה׳ בו את משה בהר סיני, בעת אשר צוה את בני ישראל כי יקריבו את קרבנותם אל ה׳ במדבר סיני. מהדורת הרב יום טוב גינדי (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 [דהינו קדוש בקדשה יתרה (רס״ג).]
2 [דהינו קדוש בקדשה יתרה (רס״ג).]
3 (בשר טהור בלבד.)
4 בגדר ׳נבלה׳ הוא אשר שחיטתה היתה פסולה. (׳משנה תורה׳ רמב״ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג׳ הלכה ח.)
5 (חתיכת)
6 (סוג)
7 (מן הקרבן)
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×